אופטימלי זה לא תמיד ריאלי באימונים ובחיים
- מאי קמחי
- 13 בפבר׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
בשנים האחרונות בעולם הפיטנס וגם ההתפתחות האישית יש המון שיח על איך אפשר למקסם דברים ולחיות בצורה האופטימלית.
אני חושבת שהבסיס של הרעיון הזה הוא טוב, אני מאוד אוהבת למקסם את הזמן שלי ולא לבזבז זמן או אנרגיה מיותרים, לדעת מה כמות החלבון האופטימלית ביום ואיך לפזר אותה בכל ארוחה, להבין מה הנפח השבועי היעיל ביותר למטרות שלי, ללמוד על איך למקסם טכניקה בתרגיל מסויים בשביל להוציא ממנו את המקסימום, כל אלו דברים שאני מאוד אוהבת ללמוד ולנסות ליישם בחיי. אבל החשיבה הזו גם יכולה להיות בעייתית שכשלוקחים את הרעיון לקיצון.
זה מתחבר לעיוות החשיבה שמוכר לכולנו- חשיבה דיכוטומית, או חשיבת שחור לבן.
הרבה דברים עובדים יפה מאוד בתיאוריה או במחקר, אבל לא תמיד מתורגמים טוב לשטח, לאדם הממוצע שרק רוצה להיות קצת יותר בריא ואולי טיפה לשנות את המראה שלו. חשוב לדעת את המחקר ולהבין מה אופטימלי, אבל אסור לשכוח שמולנו עומד אדם, עם העדפות, מגבלות, אמונות, שיתאים לו כנראה משהו קצת יותר אישי ואולי לא תמיד הכי אופטימלי שיש.
התיאוריה נחמדה מאוד על הנייר, אבל לא שווה כלום בלי יישום שלה. גם עם תוכנית האימונים הטובה ביותר, בלי התמדה אתם לא תגיעו רחוק.
אנשי מקצוע טובים יודעים להשתמש במחקר ויודעים מה כנראה אופטימלי, אבל גם יודעים שללא מעט אנשים זה לא תמיד ריאלי, זו אומנות עדינה לדעת לאזן בין השניים ולדעת למקסם את מה שאפשר עם מה שיש, עם ההבנה שלא תמיד יש את כל מה שנרצה.
במקום לחשוב כל הזמן על מה הכי טוב ולוותר על הכל כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית, תשאפו למצוא איזון בין השניים. קיצוניות זה קל, למצוא איזון זה האתגר האמיתי.
תגובות