הפח שמי שלא יודע לקרוא מחקרים נופל אליו!

אל תתנו למנגנונים לבלבל אתכם!

בעולם המחקר וגם בעולם הכושר - הרבה רעיונות נוצרים מתוך מנגנונים.

“בצום שורפים יותר שומן - אז כנראה נרד יותר בשומן”.

“הקורטיזול מעלה אינסולין - אז זה בטח גורם להשמנה”.

“נצפתה יותר הפעלה שרירית בתרגיל X - אז בטוח הוא יבנה יותר מסת שריר מתרגיל Y”.

נשמע הגיוני, נכון?

אבל הנה הבעיה: מנגנון לא בהכרח מתורגם לשטח.

המנגנון הוא נקודת פתיחה. הוא יוצר היפותזה.

אבל עד שאין מחקרים איכותיים (בעדיפות בבני אדם) - עדיף לעצור רגע לפני שקופצים למסקנות.

דוגמה קלאסית:

בזמן אימון בעצימות נמוכה או בצום, הגוף משתמש יותר בשומן כמקור אנרגיה. זה נכון ברמה המכניסטית.

אבל במחקרים בבני אדם רואים שאין לזה משמעות מבחינת ירידה באחוזי שומן לאורך זמן.

בפועל - מה שקובע זה גירעון קלורי באימונים, לא דופק כזה או אחר או אימון בצום מול אימון לא בצום.

המסקנה למי שרוצה לחשוב יותר ביקורתי ולא ליפול לבולשיט:

מנגנונים = חשובים להבנת התמונה.

אבל הם לא הוכחה ולא מספיקים לקבלת החלטות.

בשביל תובנות פרקטיות אנחנו חייבים להסתכל על מחקרים יישומיים, עדיף RCT ומטא-אנליזות.

זו חשיבה ביקורתית - לא להתאהב בהסבר יפה, אלא לבדוק מה באמת עובד בבני אדם, לאורך זמן.

אם התוכן הזה מעניין אותך ואם היית רוצה ללמוד לקרוא מחקר ולחשוב ביקורתי יותר, בקורס “פרקטיקה של מחקר וחשיבה ביקורתית” אני מלמדת איך לזהות בולשיט מחקרי, איך לקרוא בין השורות, ואיך לא ליפול למלכודת של מנגנונים שנשמעים טוב - אבל לא מחזיקים מים.

כל הפרטים לקורס שישנה את החשיבה שלך לטובה בלינק https://lp.maykimhi.co.il/RESEARCH