ככה לא תיפלו לבולשיט ב־30 שניות בעזרת 3 שאלות פשוטות

מאי קמחי
25 באוק׳
זמן קריאה 2 דקות

איך לזהות אם פוסט “מדעי” באמת שווה משהו או שזה בולשיט שמתיימר להיות מחקרי?

תדמיינו שאתם נכנסים לחדר כושר חדש.

המאמן אומר לכם: “זה התרגיל הטוב ביותר לישבן"

נשמע טוב, נכון?

אבל לפני שאתם רצים לעשות את התרגיל או להתחיל לעבוד עם אותו מאמן, כדאי לבדוק את הטענה שלו כמו שצריך.

בדיוק לזה נועדה בדיקת ה־30 שניות שלי:

שלוש שאלות זהב שכל אחד צריך לשאול מול כל פוסט, כתבה או “מחקר חדש”.

1️⃣ מי אמר?

יש קישור למחקרים וראיות איכותיות?

מי כתב/אמר את זה, והאם יש לו אינטרס כלשהו?

ראיתי אינספור פוסטים שמתחילים ב”מחקרים מראים ש…” בלי שום מחקר, או גרוע מזה, עם מחקר שלא באמת אומר את מה שטוענים.

2️⃣ מה בדיוק נטען?

האם זו טענה שאפשר למדוד או פשוט סיסמה יפה? ספוילר על הטענה של התרגיל הכי טוב לשריר מסויים - אי אפשר לטעון אותה.

הכי טוב לאיזו מטרה? למי? באיזה הקשר? מול מה השוו את התרגיל ואיך?

בטענות קצת פחות קיצוניות תשאלו האם יש מספרים, נתונים, מה נמדד בפועל ומה נמצא?

כמו שאני אומרת לסטודנטים שלי בקורס מאמנים בכל פעם שמישהו טוען טענה בעייתית - אם אתם לא יכולים להסביר במדויק מה אתם טוענים ואיך אפשר לבחון את זה, כנראה שזו לא טענה מבוססת.

3️⃣ למי זה רלוונטי?

האם המחקר הזה בכלל רלוונטי אליך?

על איזו אוכלוסיה הוא נעשה ותחת אילו תנאים?

אם בדקו תזונה של מפתחי גוף לפני תחרות, זה לא אומר שזה רלוונטי למתאמנת שמנסה להיכנס לכושר אחרי החגים.

🧩 כלל האצבע:

אם על 2 מתוך 3 שאלות עניתם “לא יודעת/י”,

כנראה שזה לא מידע ששווה להשקיע בו.

💡 דוגמה זריזה:

“מחקר הראה שאימון של 7 דקות שורף פי 3 שומן!”

🔍 אין קישור למחקר

📉 “פי 3” בלי להסביר ביחס למה

🤷‍♀️ לא מצוין מי נבדק, איך או לאורך כמה זמן