למה אנחנו מאמינים לשטויות ואיך זה קשור לתיאוריות קונספירציה?

היה לי צורך עז לכתוב את הפוסט הזה בעקבות החדשות והפייק ניוז סביב החיסונים. אני בד"כ אוהבת להישאר באיזור התחום שלי, של כושר, פסיכולוגיה ותזונה, אבל הרגשתי צורך גם לכתוב את הפוסט הזה ולקשר אותו למגיפת הקורונה ובעיקר לחיסונים.⁣

אתחיל ואומר- בבקשה תתחסנו. יש לנו אחריות לא רק כלפי עצמנו אלא גם כלפי הסביבה שלנו. אני מבינה את החשש מהלא נודע ואת תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות, אבל אני מאמינה שכל אחד ואחת (שיכול/ה) צריכים להתחסן. אם תהיתם- אני כבר התחסנתי.⁣

⁣

השיח סביב החיסונים וסביב הקונספירציות גרם לי לחשוב קצת ולהרהר בנושא. חשבתי על זה לא מעט והגעתי למסקנה שעניין הקונספירציות הוא נושא שמאוד מעניין להבין אותו ושהוא לא פוסח על שום תחום. פוליטיקה, בריאות, כושר או תזונה? בכל תחום קיימות תיאוריות כאלו ואחרות.⁣

⁣

היום אני רוצה להציג לכם קצת מהפסיכולוגיה מאחורי תיאוריות קונספירציה ולהבין איך זה קשור לעולם הפיטנס ולמה זה עלול להיות דבר מסוכן.

מה הן תיאוריות קונספירציה?

תאוריית קונספירציה (הנקראת גם תאוריית קשר או טענת מזימה), היא תאוריה המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. תאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית.

דוגמאות לתיאוריות קונספירציה מפורסמות:

• השתלטות היהודים על העולם

• פיגועי 11 בספטמבר

• אנשי לטאה

• חיסונים מסוכנים

• תיאוריות 5G

• כדור הארץ שטוח

• רצח רבין

למה אנשים מאמינים בתיאוריות קונספירציה?

#1 צורך להפחית חוסר וודאות ולהבין תופעות:

העולם שלנו הוא מורכב, אירועים שונים לעיתים נראים אקראיים ולא ברורים ואנחנו חיים בעידן של 'פייק ניוז'. יש לנו קושי להבין כיצד כל מיני דברים בעולם מתרחשים ואנחנו מנסים להסביר לעצמנו את התופעות הללו בצורה הגיונית. כשאנחנו שומעים על תיאוריות קונספירציה שטוענות שהן יכולות להסביר לנו וליצור לנו סדר באירועים הללו, זה יכול להיות מרגיע ולהחזיר לנו תחושת סדר ושליטה. מחקרים שונים מצביעים על כך שכאשר אנשים חשים תחושה חזקה של חוסר וודאות, הם נוטים יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה. ממצאים נוספים מצביעים על כך שהמוטיבציה להבין אירועים שעלולים לאיים על קהילה של אדם מעלות את הסיכוי שהוא יאמין בתיאוריות קונספירציה.

#2 צורך בתחושת שליטה:

אנחנו תמיד מחפשים שליטה בחיינו, וכשאנחנו מרגישים שאין לנו מספיק שליטה, ננסה להשיג שליטה בכל צורה אפשרית.

אם ניקח לדוגמא את הרעיון של התנגדות לחיסונים, האמונה במזימה על האופן שבו חברות תרופות משתמשות בכוונה בחיסונים כדי לגרום לילדים לחלות עשויה להיראות מושכת עבור הורים נואשים. ההחלטה לסרב לחיסונים נותנת להם תחושת שליטה מסוימת.

אנשים שחשים חוסר שליטה בתחומי חיים שונים (תעסוקה, עתיד כלכלי, בריאות וכו') עשויים להרגיש שאין להם מרחב בטוח בעולם ובעקבות כך תיהיה להם יותר נטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה שונות שיאפשרו להם לחוש יותר שליטה על חייהם.

#3 צורך בשמירה על הדימוי העצמי:

אנשים שמרגישים שהם נותרים מאחור או נותרים בחוץ נוטים יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה מכיוון שאמונות מופרכות אלה מציעות דרך לשמור על דימוי עצמי חיובי.

דמיינו אדם מובטל שלא מצליח למצוא עבודה, אותו אדם מאמין בתיאוריית קונספירציה לפיה המדינה בה הוא חי מנסה לשמור על אחוזי אבטלה גבוהים בשביל להשפיע על תוצאות הבחירות. למה הוא מאמין בקונספירציה הזו? כנראה שקל לו יותר לשמור על הדימוי העצמי שלו ולחשוב שהמדינה היא הסיבה שהוא לא מצליח למצוא עבודה במקום להאמין שהכישורים שלו לא מספיק טובים בשוק העבודה. גם אנשים בצד הפוליטי המפסיד נוטים יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה. זה מאפשר להם לשמור על התחושה שהם והקבוצה שלהם טובים תוך האשמת אחרים בדברים שהשתבשו.

מה הקשר של כל זה לתחום הפיטנס?

אני מאמינה שהסיבות שבגללן אנשים מאמינים בתיאוריות קונספירציה די דומות לסיבות שבגללן אנשים מאמינים לכל מיני שטויות בתחום הכושר והתזונה.

"המאכל הסודי שיגרום לך לרדת במשקל"

"האימון שיעשה לך ריבועים בבטן"

"תוסף התזונה שימריץ לך את חילוף החומרים"

"תרגיל הכושר שיחטב לך את הישבן תוך 30 יום"

כל מי שמבין קצת בכושר ותזונה יודע שאלו כותרות שיווקיות שאין מאחוריהן שום ביסוס.

אז למה כל כך הרבה אנשים משלמים כל כך הרבה כסף למי שמבטיח להם את כל הדברים הללו?

כי אנחנו מבולבלים ונואשים.

אנחנו רוצים לדעת מה מותר ומה אסור, כי זה נותן לנו וודאות ושליטה, ואנחנו לא רוצים להאמין שאנחנו אחראים למצב שלנו, אלא מעדיפים לחשוב שאולי זו אשמת הגנטיקה שלנו.

הסכנות של מידע שגוי ותיאוריות קונספירציה:

הסכנות של מידע שגוי תמיד קיימות וחומרתן תלויה בעיניי בנושא המדובר.

אם אנחנו מתייחסים לחיסונים למשל, אז קיימת סכנה ממשית לציבור שעלול להעלות את הסיכוי להידבק במחלה בגלל שלא מספיק אנשים מתחסנים בעקבות מידע שגוי ותיאוריות קונספירציה.

מידע שגוי וקונספירציות עלולות לעודד אנשים לפעול בדרכים שלא מקדמות את הבריאות הפיזית או המנטלית שלהם ועלולות אף לסכן את הסביבה.

בואו ניקח אחריות על עצמנו ועל הסביבה שלנו ונקפיד להיזהר מהפצה של מידע לא מהימן שלא בדקנו את המקורות ממנו אותו מידע הגיע.

איך אפשר להתגבר על המידע השגוי, השטויות והקונספירציות?

הבסיס יהיה לשאול שאלות ולערער על המידע שמספקים לנו.

צאו מנק' הנחה שיש לא מעט פייק ניוז ובולשיט שמסתובב לו בחופשיות ברחבי האינטרנט והרשתות החברתיות.

שאלות חשובות ששווה לשאול אדם עם טענה מוטלת בספק:

מה גרם לאותו אדם להגיע למסקנות אליו הוא הגיע?

איזה מידע יש שתומך בטענות שלו?

איזה מידע יש שסותר או מערער על הטענות שלו?

שימו לב שאתם לא משתפים מידע שאתם לא יודעים מה המקור שלו והאם יש לו ביסוס, אחת הבעיות העיקריות עם מידע שגוי היא הפצה רחבה שלו מבלי לעשות בדיקה של המקורות (תחשבו על הדוד המסויים הזה שתמיד מעביר הודעות שרשרת בווצאפ או משתף פוסטים הזויים בפייסבוק).

רפרנסים:

תיאוריית קשר'. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית'

Douglas, K. M., Sutton, R. M. & Cichocka, A. The psychology of conspiracy theories. Curr. Dir. Psychol. Sci. 26, 538–542 (2017).

Jade Wu, host. “Chemtrails, Aliens, and Illuminati—The Psychology of Conspiracy Theories.” Savvy Psychologist, July 17, 2020.

Nelson, T., Kagan, N., Critchlow, C., Hillard, A., & Hsu, A. (2020). The Danger of Misinformation in the COVID-19 Crisis. Missouri medicine, 117(6), 510–512.

Van Prooijen, J.-W., & Van Dijk, E. (2014). When consequence size predicts belief in conspiracy theories: The moderating role of perspective taking. Journal of Experimental Social Psychology, 55, 63–73.

van Prooijen, Jan Willem & Acker, Michele. (2015). The Influence of Control on Belief in Conspiracy Theories: Conceptual and Applied Extensions. Applied Cognitive Psychology. 29