האם להיות שמן זו בחירה? והאם אפשר לקדם בריאות בעזרת בושה?
- מאי קמחי
- לפני יומיים
- זמן קריאה 2 דקות
האם אפשר לקדם בריאות בעזרת בושה?
אם תשאלו אותי - לא.
נעים מאוד, אני מאי, מאמנת כושר, יוצרת תוכן, מרצה בקורס מדריכי חד”כ, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא, כל זה בשביל לומר:
אני רואה את עצמי קודם כל כמקדמת בריאות.
תחום הפיטנס (ואולי גם אפשר לקרוא לו “בריאות”) מלא באנשי מקצוע שרואים עצמם בדרכים שונות.
בהתאם, הם מקדמים מסרים שונים ומגוונים.
חלקם פרובוקטיביים יותר.
זה לא חדש. פרובוקציה מייצרת צפיות, רגש ולפעמים גם מכירות. אבל בואו נקרא לה בשמה - פרובוקציה.
אי אפשר לקרוא למסרים שגורמים לאנשים להרגיש רע עם עצמם “קידום בריאות”.
שאלה שבעיניי כל איש או אשת מקצוע חייבים לשאול את עצמם לפני שהם מעלים פוסט, סטורי או קמפיין באיילון:
האם המסר גורם לאנשים להרגיש טוב יותר עם עצמם או רע יותר?
אנשים שמקדמים בריאות - לא מדברים על גודל גוף.
אנשים שמקדמים בריאות - לא משתמשים בבושה ככלי שיווק.
אנשים שמקדמים בריאות - לא מציגים ירידה במשקל כהוכחה להצלחה.
מאמנים טובים פוגשים אנשים איפה שהם נמצאים.
הם מסייעים לאנשים לעשות שינוי מתוך חיבור, אמון וכבוד, לא מתוך פחד.
זה ההבדל בין שיווק פרובוקטיבי לבין מקצועיות שמקדמת בריאות לאורך זמן.
אם תשאלו אותי, כמי שרואה עצמה כמקדמת בריאות, אני מקדמת בריאות בעזרת:
חמלה, אמפתיה, כנות, מתן ידע מבוסס, התאמה אישית, תיאום ציפיות ומתן אוטונומיה.
אני לא מנסה להניע אנשים מתוך בושה או השפלה.
יש לא מעט ראיות מחקריות שמחזקות את הטענה שלי,
אנשים עושים שינוי שמחזיק לאורך זמן מתוך חמלה עצמית וסטיגמת משקל קשורה להתנהגויות לא בריאות.
הנה כמה סקירות בנושא:
אנשי מקצוע בתחום הכושר והבריאות, זכרו משהו חשוב:
האחריות שלנו גדולה.
אנחנו עובדים עם בני אדם, לא עם לייקים וחשיפה.
בואו נבחר להיות חלק מהפתרון, לא מהבעיה.
תגובות