הקשר בין פעילות גופנית לבריאות ורווחה נפשית

במקביל לעבודתי כמאמנת כושר אני משלבת גם לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. אחת השאיפות שלי לעתיד היא לשלב בין תחום הכושר לתחום הטיפול. אני מאמינה (בשילוב של עדויות מחקריות כמובן) שלפעילות גופנית יש השפעה גדולה על הרווחה הנפשית שלנו. ‏⠀⠀ הסברים פסיכולוגיים לתרומה של פעילות גופנית לרווחה הנפשית: ‏⠀⠀ הסחת דעת- רלוונטי בעיקר בקרב הסובלים ממתח וחרדה. פעילות גופנית יכולה להסיח את הדעת מגירויים שמעוררים חרדה או לחץ. הסחת הקשב ממה שגורם לתחושות השלילות ע״י פעילות גופנית יכול לסייע להורדת רמות החרדה. למשל, אני מתחילה להרגיש חרדה ממשהו, ובוחרת ללכת לחדר הכושר או לצאת להליכה במקום לחשוב ו׳להיכנס׳ לתוך החרדה. ‏⠀⠀ חוללות עצמית- מושג שפיתח אלברט בנדורה, הכוונה היא לדרך בה אנו תופסים את היכולות שלנו לבצע משימה מסויימת. זו למעשה אמונה במסוגלות שלנו. חוללות עצמית גבוהה משפיעה על התנהגותנו בדרכים שונות (אם אני מאמינה ביכולת שלי לבצע משימה מסויימת, סביר להניח שאנסה לבצע אותה ולא אמנע ממה). עצם העובדה שאדם מתאמן באופן קבוע ומצליח לאמץ אורח חיים בריא יותר, מפתח יכולות גופניות ומודעות פיזית גבוהה יותר, מאפשרת לו לבצע תהליך של הכללה של המיומנויות האלו גם לתחומים נוספים בחייו. ‏⠀⠀ מדיטציה- לפעילות גופנית יש אפקט מדיטאטיבי, יש משהו מיוחד בפעילות גופנית, בעיקר פעילות מעט עצימה, שבה נכנסים למעין ׳זון׳ או זרימה מסויימת של התעסקות בפעילות ובתחושות המלוות אותה ובניתוק מסויים מהחוץ (אני תמיד אומרת שלהרים משקולות זו המדיטציה שלי). ‏⠀⠀ מסגרת חברתית- רלוונטי באימונים קבוצות בעיקר ונמצא כמסייע בעיקר למצבי דיכאון וחרדה. האינטראקציה החברתית והיחסים החברתיים והתמיכה ההדדית שנוצרת בקבוצה משפיעה על התחושות הנפשיות של המשתתפים. הפידבקים החיוביים והתמיכה מסייעים להעלאת מצב הרוח ולהעלאת רמת ההערכה עצמית. ‏

⠀