כל מה שצריך לדעת על מוטיבציה!

את הפוסט הזה הבטחתי לכתוב ולהעלות כבר לפני כמה חודשים, אבל קצת התקשתי, לא הייתה לי מספיק מוטיבציה לכתוב אותו.

סתם- בדיחה גרועה 😅

עכשיו ברצינות- השיח סביב מוטיבציה בכלל ובתחום הפיטנס בפרט הוא שיח בלתי פוסק. למרות שזה שיח מאוד פופולרי, ההתייחסות למוטיבציה היא בד"כ שגויה. אנו נוטים להתייחס למוטיבציה כמשהו בינארי וכסוג של חשק, או שיש לנו או שאין לנו. וזה פשוט לא עובד ככה.

בפוסט הנוכחי אני רוצה לעשות סדר בכל הנוגע למוטיבציה ולהציג לכם כמה תיאוריות נפוצות בתחום המוטיבציה ולסייע לכם להבין אותה טוב יותר.

מה היא בכלל מוטיבציה?

הֲנָעָה/ ובלועזית מוטיבציה, היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מוטיבציה היא תהליך פנימי המתרחש בתוך האדם.

אותו כוח מביא עמו את הכוונה לבצע פעולה ואת ההתמדה בביצועה.

המושג "הנעה" מדגיש את האנרגיה ואת התנועה המרכזיות לתופעה. בדומה לתנועה בעולם הפיזיקלי, מוטיבציה מופיעה כאשר יש כוח במערכת הפסיכולוגית של האדם המביא אותו להתחיל ולהתמיד. המוטיבציה היא כוח פנימי המניע את האדם לעשייה שיש עמה תוצאות המתגמלות אותו.

מוטיבציה פנימית וחיצונית:

מוטיבציה יכולה להיות פנימית יותר או חיצונית יותר (זה לא בינארי, אלא בד"כ המוטיביצה נמצאת על סקאלה).

מוטיבציה פנימית- מניעה אותנו לעשות דברים כי אנחנו רוצים, כי היא מסבה לנו הנאה וסיפוק ובסיסה יושב על הערכים שלנו. אין פה כוונה להשיג משהו חיצוני, אלא יש רצון פנימי אמיתי להנות מעצם העשייה בשאיפה למימוש עצמי.

למשל:

"אני מתאמנ/ת כי אני אוהב/ת את זה"

"אני אוכל/ת טוב יותר כי חשוב לי להיות בריא/ה"

מוטיבציה חיצונית- מניעה אותנו לעשות דברים בגלל גורמים חיצוניים, בגלל שנקבל משהו, בגלל שמישהו אחר מעודד אותנו, בכדי להימנע מעונש, מקורה בין השאר בקונפורמיות וריצוי.

למשל:

"אני מתאמנ/ת כדי לרדת במשקל"

"אני אוכל/ת טוב יותר כי הרופא שלי אמר לי שזה חשוב"

3 תיאוריות מרכזיות בתחום המוטיבציה:

תיאוריית ההכוונה העצמית:

תיאוריית הדחף:

תיאוריית הציפייה:

אפקט הזליגה של מוטיבציה:

אפקט הזליגה הוא למעשה השפעה של השינוי או ההתערבות שנעשתה על התנהגויות נוספות שלא בהכרח היו אמורות או תוכננו להיות מושפעות מהשינוי.

בפשטות- לפעילות גופנית כנראה יש השפעה חיובית על המוטיבציה שלך בתחומים נוספים שלא בהכרח קשורים באופן ישיר לפעילות הגופנית.

ההשפעה החיובית הזו כנראה נובעת מ-3 מרכיבים שגם יכולים להשפיע על תחומים נוספים בחיינו:

1. מוטיבציה

2. מחוייבות

3. מסוגלות עצמית

אפשר לקרוא עוד קצת על האפקט הזה בפוסט שכתבתי על הנושא.

איך עולם הפיטנס מבין מוטיבציה בצורה שגויה:

- אי אפשר באמת לגרום למישהו להיות מלא מוטיבציה רק בעזרת דברים כמו ציטוטים, סרטונים, תמונות וכו'.

- קשה לדעת מה מניע כל אדם מבלי לשאול הרבה שאלות ולהיכנס ל'עומק' של המוטיבציה של אותו אדם.

- אנשים שמתמידים במה שהם עושים לא עושים זאת כי הם מלאי מוטיבציה כל הזמן, אלא כי הם יודעים למה הם עושים את מה שהם עושים וזה בד"כ יהיה בגלל סיבות פנימיות.

- לא כדאי להסתמך על מוטיבציה בשביל להתחיל פעולה מכיוון שפעולה יכולה להזין את המוטיבציה. למשל, אם אני אתחיל להתאמן, אראה כמה זה גורם לי להרגיש טוב ותורם לי, וזה יסייע לי עם המוטיבציה שלי להמשיך להתאמן.

אם אחכה למוטיבציה שתיפול עלי מהשמיים, יכול להיות שלעולם לא אתחיל להתאמן.

- מאמנים- אתם לא צריכים 'לתת מוטיבציה' אלא לסייע למתאמנים שלכם לגלות את המוטיבציה שלהם.

למה חשוב לדעת את זה?

- כפי שאתם מבינים, מוטיבציה היא הרבה יותר מורכבת ממה שבד"כ מציגים לנו.

- מוטיבציה קשורה לערכים הבסיסיים שלנו ולתפיסות שלנו כבני אדם בשילוב עם תהליכים קוגנטיביים שונים.

- מוטיבציה היא לא משהו בינארי, כלומר זה לא שחור או לבן.

- יש סוגים שונים של מוטיבציה, סביר להניח שיהיה לנו קל יותר להתמיד ולהשקיע בדברים כאשר המוטיבציה שלנו אליהם תיהיה פנימית יותר. לכן אולי שווה לכם להבין לעומק מה הסיבות האמיתיות שבגללן אתם רוצים לעשות משהו.

- למוטיבציה שלנו לשינוי בתחום אחד בחיים ולהתנהגות שלנו בו יכולה להיות השפעה על תחומים נוספים.

- מוטיבציה במובן הפופולרי שלה היא שגויה והיא לא תחזיק לזמן ארוך. יש דרכים טובות יותר לסייע למצוא ולעורר אותה.

רפרנסים:

Baker, C. W., & Brownell, K. D. (2000). Physical activity and maintenance of weight loss: Physiological and psychological mechanisms. In B. Christopher (Ed.), Physical Activity and Obesity (pp. 311–328). Champaign, IL: Human Kinetics.

Dolan, P., & Galizzi, M. M. (2015). Like ripples on a pond: behavioral spillovers and their implications for research and policy. Journal of Economic Psychology, 47, 1-16.

Gagné, M., & Deci, E. L. (2005). Self-determination theory and work motivation. Journal of Organizational Behavior, 26(4), 331–362.

Hull CL. The Conflicting Psychologies of Learning: A Way Out. Psychological Review. 1935;42:491-516.

Truelove, H. B., Carrico, A. R., Weber, E. U., Raimi, K. T., & Vandenbergh, M. P. (2014). Positive and negative spillover of pro-environmental behavior: An integrative review and theoretical framework. Global Environmental Change, 29, 127–138.

Vallerand, R. J. (1997). Toward A Hierarchical Model of Intrinsic and Extrinsic Motivation. Advances in Experimental Social Psychology Volume 29, 271–360.

Vroom, V.H. (1964). Work and motivation. Wiley.