האם המחשבות על אוכל וקלוריות משתלטות עלייך?

מכירה את זה שאת במסיבת יום הולדת, והעוגה שם קורצת אלייך?

ופתאום מתחיל המונולוג הפנימי:

🍰 “כמה קלוריות יש בה?”

🍰 “כמה אכלתי היום?”

🍰 “האם זה ‘שווה’ לי?”

🍰 “אני יכולה להרשות לעצמי את זה?”

אם כן, כנראה שחווית ריסון תזונתי קוגניטיבי – אותו מאמץ מחשבתי בלתי פוסק סביב אוכל, קלוריות ומשקל.

אז מה זה בעצם ריסון תזונתי קוגניטיבי?

זו לא ההתנהגות שלך, אלא מה שמתרחש בראש שלך:

👈 כל המחשבות, החישובים והאנרגיה המנטלית שמושקעת בלהחליט “מה מותר ומה אסור”.

👈 וזה קורה גם אם בסוף אכלת את העוגה, וגם אם לא.

למה זה יכול להיות בעייתי?

😰 הריסון הקוגנטיבי הזה מקושר ללחץ כרוני ולעלייה בהורמון הקורטיזול (Putterman & Linden ,2006). זה הורמון ‘לחץ׳ שברמות גבוהות ולאורך זמן עלולות להיות לו השלכות בריאותיות שליליות.⁣⁣

⁣⁣

🦴 בנוסף, ריסון תזונתי קוגנטיבי מקושר עם חרדה, צפיפות עצם נמוכה, פגיעה במחזור החודשי, הפרעות אכילה ועוד (Vescovi et al,. 2008; Schaumberg et al., 2016).⁣⁣

⁣⁣

🧠 עומס מנטלי, זה פשוט גוזל לך אנרגיה. המוח עסוק כל הזמן בחישובים – ואין מקום לדברים שחשובים לך באמת, כמו הנאה, תחביבים או שקט נפשי.

אז מה עושים?

❤️ קודם כל, תדעי שאת לא לבד.

❤️ אם המחשבות האלה מעייפות אותך ופוגעות לך באיכות החיים, אני ממליצה בחום:

👩‍⚕️ לפנות לתזונאי/ת עם אוריינטציה טיפולית.

🧠 לשקול טיפול פסיכולוגי שיסייע לך לפרק את המחשבות האלו.

כי אפשר גם אחרת.

אפשר לחיות בלי מחשבות בלתי פוסקות על אוכל.

אפשר לתת מקום לדברים אחרים ולמצוא את האיזון בתוך הראש שלנו, ממש כמו בתמונה.

זה בסדר שבתקופות שונות דברים שונים מעסיקים אותנו יותר ואחרים פחות, השאלה היא כמה מקום כל מעגל “תופס” לנו בראש, חברים, משפחה, אימונים, תזונה, עבודה, טיולים ,בילויים, לימודים- כל אלו מרכיבים את חיינו ומקבלים מקום בראש שלנו. השאלה המהותית היא כמה מקום כל אחד תופס, איך זה גורם לנו להרגיש והאם אנחנו בוחרים בזה או שזה מנהל אותנו?