פעילות גופנית לעולם לא תהפוך להרגל
- מאי קמחי
- 22 באוג׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
ובגלל זה היא לא כמו לצחצח שיניים.
אבל היא יכולה להפוך לרוטינה.
זה משפט שאמרתי למתאמנת שלי לא מזמן, כשהיא אמרה לי שהיא מחכה שהאימונים יהפכו כבר להרגל בחייה.
היא הסתכלה עלי במבט מופתע ומאוכזב.
אמרתי לה שאומנם פעילות גופנית לא הופכת להרגל, אבל זה לא אומר שזה לא נעשה טבעי יותר ומשהו שיותר קל להתמיד בו לאורך זמן, כי היא הופכת לרוטינה.
אני רוצה לעשות הפרדה ברורה בין הרגל לבין רוטינה.
הרגל:
דורש מעט מאמץ קוגניטיבי, אוטומטי, בד”כ נעשה אותו אפילו בלי לשים לב, בד”כ מגיע בהקשר מסויים, וליצור אותו לוקח יותר מ-21 יום (66 בממוצע לפי מחקר מפורסם של Lally ואחרים מ-2010).
דוגמא להרגלים יהיו חגירת חגורת הבטיחות ברכב, הורדת המים בשירותים (גם אם הם מקולקלים בכל זאת תעשו זאת, כי זה הרגל), נסיעה למקום קבוע גם שתכננתם לנסוע למקום אחר אבל לא התרכזתם וכו’.
רוטינה:
דורשת מאמץ קוגנטיבי ולא אוטומטית, חוזרת על עצמה באופן יזום שדורש מחשבה.
דוגמאות לרוטיניה יהיו יציאה לאימון (תסמכו עלי, זה לא קורה במקרה ודורש תכנון ומודעות), נסיעה ללימודי התואר השני שלי בימי חמישי, ניקיון הבית וכו’.
הלוואי והייתי יוצאת לאימון מבלי לשים לב כמו שאני חוגרת חגורת בטיחות ברכב, אבל זה לא יקרה, כי הם דורשים מאיתנו דברים מאוד שונים.
תבנו לעצמכם הרגלים טובים יותר יחד עם רוטינות טובות יותר שתואמות לערכים שלכם ולאנשים שאתם רוצים להיות.
זה מספק מאוד וישנה את חייכם, אבל ידרוש מכם עבודה קשה והרבה מודעות ולמידה לאורך הדרך.
תגובות