תיאורית המיינדסט והקשר שלה לכל דבר בחייך (ממש לא רק כושר ותזונה!)

אפתח בציטוט של קרול דואק, אחת החוקרות המרכזיות בתחום המיינדסט:

"לא משנה מה היכולת שלך, המאמץ הוא מה שמצית את היכולת והופך אותה להישג"- קרול דואק.

בשנים האחרונות השימוש במילה מיינדסט ניהיה סופר פופולרי, אבל לעיתים משתמשים בו בצורה שגויה.⁣ בפוסט הזה אעשה לכם סדר ואלמד אתכם טוב יותר על המשמעות של מיינדסט ועל איך המיינדסט שלנו בא לידי ביטוי בחיינו.

מה זה בכלל מיינדסט?

לפי התיאוריה של קרול דואק על דפוסי חשיבה, קיימים 2 סוגים של דפוסי חשיבה (מיינדסט), מקובע ומתפתח.

מיינדסט מקובע הוא דפוס חשיבה לפיו אדם מאמין כי יכולותיו הן סטטיות וקבועות מראש, יכולות כמו אינטליגנציה וכישרון הן יכולות קבועות, ואינן ניתנות לשינוי ולפיתוח.

מיינדסט מתפתח הוא דפוס חשיבה לפיו אדם מאמין כי יכולותיו הן דינאמיות וניתנות לשינוי, באמצעות מאמץ ולמידה, ניתן לפתח ולטפח יכולות בסיסיות, כגון אינטליגנציה וכישרון.

לפי התיאוריה של קרול דואק על דפוסי חשיבה, קיימים 2 סוגים של דפוסי חשיבה (מיינדסט), מקובע ומתפתח.

מיינדסט מקובע הוא דפוס חשיבה לפיו אדם מאמין כי יכולותיו הן סטטיות וקבועות מראש, יכולות כמו אינטליגנציה וכישרון הן יכולות קבועות, ואינן ניתנות לשינוי ולפיתוח.

מיינדסט מתפתח הוא דפוס חשיבה לפיו אדם מאמין כי יכולותיו הן דינאמיות וניתנות לשינוי, באמצעות מאמץ ולמידה, ניתן לפתח ולטפח יכולות בסיסיות, כגון אינטליגנציה וכישרון.

המחקר של קרול דואק על מיינדסט:

דואק ביצעה מחקר על ילדים בני 10, היא חילקה אותם ל-2 קבוצות שקיבלו את אותו המבחן (שהיה מותאם לגילם). קבוצה אחת קיבלה פידבק חיובי על האינטליגנציה שלהם והקבוצה השנייה קיבלה פידבק על המאמץ שלהם. לאחר מכן נתנו לילדים לבצע מבחן נוסף, הם יכלו לבחור בין מבחן קל למבחן מאתגר יותר, הילדים בקבוצה הראשונה שקיבלה פיבדק על האינטליגנציה שלהם בחרו יותר במבחן הקל בעוד הקבוצה שקיבלה פיבדק על המאמץ שלהם בחרו יותר במבחן הקשה. לבסוף נתנו לכל הילדים מבחן קשה ולא מותאם לגילם בכדי לבדוק את תגובתם. הקבוצה הראשונה התייאשו מהר מאוד, בעוד הקבוצה השנייה השקיעה יותר בניסיון לפתור את המבחן ואף חלק דיווחו שנהנו מהאתגר.

בשלב האחרון של המחקר שבו נתנו לכל הילדים מבחן באותה רמת קושי כמו המבחן הראשון. בקבוצה הראשונה היה ציון נמוך ב-20% לעומת המבחן הראשון. בקבוצה השנייה היה ציון גבוה ב-30% מהמבחן הראשון שעשו.

איך נראה כל מיינדסט ובאילו 5 תחומים הוא מתבטא?

איך אנחנו נוטים להבין מיינדסט בצורה שגויה ושטחית?

מיינדסט הפכה להיות מילה מאוד פופולרית בשנים האחרונות, קמו להם לא מעט 'מאמני מיינדסט' ואנשים שטוענים שהם מתמחים בשינוי המיינדסט שלכם. יש אלפי ספרים של עזרה עצמית שמתיימרים לסייע לכם לפתח מיינדסט מתפתח יותר.

לקרוא ספר, להאזין לפודקסט, לקרוא פוסט מקיף וחמוד על מיינדסט, כל אלו נחמדים, אבל לא באמת יהפכו אתכם לאנשים בעלי מיינדסט מתפתח יותר.

מודעות היא המפתח. קודם כל תיהיו מודעים לעצם קיומו של המיינדסט שלכם ונסו לזהות אותו בסיטואציות שונות. גם המיינדסט שלך סביב המיינדסט שלך הוא חשוב (האם את/ה בכלל מאמין/ה שניתן לשנות את המיינדסט שלך?).

יש כל מיני דרכים שונות ומגוונות שיכולות לסייע לנו לפתח מיינדסט מתפתח יותר. לכל אדם יתאים משהו אחר.

נדרשת עבודה עצמית והתבוננות פנימית על המחשבות והתפיסות שלנו.

חקר של מיינדסט בתחום הכושר והבריאות:

חקר מיינדסט עוסק בעיקר בהקשר של ביצועים אקדמאיים והתחיל במקור מחקר של אינטליגנציה ולמידה.

היום קיים גם תחום מחקר של מיינדסט והתנהגויות שקשורות לכושר ולבריאות.

במחקר על סטודנטיות בקולג' נראה כי לסטודנטיות שהיה מיינדסט יותר מתפתח באשר למשקל גופן התאמנו יותר.

מחקר נוסף הראה קשר דומה והצביע על כך שבעלי מיינדסט מתפתח יותר כלפי פעילות גופנית הצליח לחזות תדירות גבוהה יותר של ביצוע פעילות גופנית.

למה המיינדסט משפיע על תדירות האימונים? כנראה בגלל שהאמונה של אדם לגבי היכולות האפשרות שלו לשפר את יכולותיו או לשנות את משקל גופו הוא מרכיב מרכזי בציפייה של אותו אדם מהתוצאות שיקבל מביצוע פעילות גופנית. המיינדסט משפיע על הערכים והציפיות מכושר וזה מה שכנראה ישפיע על תדירות האימונים.

השפעת המיינדסט שלנו על הגוף שלנו:

במחקר מאוניברסיטת ייל נתנו לכ-46 נבדקים בריאים שייק שהכיל כ-380 קלוריות. פעם אחת אמרו להם שמדובר בשייק דיאטטי של 140 קלוריות ובפעם אחרת אמרו להם שמדובר בשייק שמכיל 620 קלוריות. במחקר מדדו את רמות הגרלין (הורמון 'רעב') בעזרת בדיקות דם והנבדקים נתבקשו לדרג את רמות השובע שלהם מהשייק.

תוצאות המחקר הראו כי השייק 'עתיר הקלוריות' הוריד את רמות הגרלין בהשוואה לשייק ה'דיאטטי'. גם רמות השובע המדווחות תאמו לאמונה של הנבדקים בנוגע לקלוריות של השייק שהם צרכו (אם כי כל השייקים היו שווים והכילו 380 קלוריות).

מה אפשר להסיק מהמחקר?

שההשפעה של צריכת מזון על גרלין יכולה להיות מתווכת ע"י המיינדסט שלנו. התפיסה שלנו יכולה להשפיע על מדדים פיזיולוגיים בהקשר של אוכל.

איך אפשר לפתח מיינדסט מתפתח יותר- טיפים בנאליים:

עכשיו אתן לכם קצת טיפים יותר ישימים, אך עם זאת אני חושבת שרובם לא באמת יסייעו לכם בלי עבודה עצמית עמוקה יותר.

• תזהו את התפיסות שלכם (שהן למעשה המיינדסט שלכם).

• תשלימו עם העובדה שזה בסדר לא להיות מושלמים.

• תסתכלו על אתגרים כהזדמנויות ללמידה ולשיפור עצמי.

• תתנסו בדרכי למידה שונות ומגוונות.

• תתמקדו בדרך ולא בתוצאה.

• תדעו מה המשמעות וה'למה' של מה שאתם עושים.

• תגדירו מחדש מה זה 'כישלון' מבחינתכם.

• תיהיו נאמנים לעצמכם ואל תחכו לאישור חברתי.

• תזכירו לעצמכם שמאמץ הוא הכרחי ושזו הדרך להשתפר.

למה אני לא כל כך אוהבת את הטיפים האלו? כי הן סיסמאות שמבטאות מיינסט מתפתח, איך אפשר להגיע ליישום שלהם? זה האתגר האמיתי וזה משהו שישתנה מאוד מאדם לאדם. זה ידרוש מאמץ ועבודה עצמית.

איך אפשר לפתח מיינדסט מתפתח יותר- הדרך היעילה!

אתחיל ואומר שגם עם ה'טיפים' לפיתוח של מיינדסט מתפתח, זה מורכב יותר מרשימת טיפים ודורש הרבה עבודה עצמית.

בראש ובראשונה תזהו את המחשבות שלכם, שימו לב איך אתם חווים אתגרים, האם אתם מאמינים שאתם יכולים ללמוד משהו חדש, להשתפר במשהו, איך אתם מקבלים פידבק ועוד.

השלב הראשוני והבסיסי ביותר לשינוי הוא קודם כל מודעות.

השלב השני יהיה לחשוב ולאתגר את המחשבות והתפיסות שלכם, אם אתם חושבים שאתם לעולם לא תוכלו לעשות מתח, תשאלו את עצמכם למה אתם חושבים ככה? האם יש מידע שתומך במחשבה הזו? מידע שסותר? מה יש באנשים שמצליחים לבצע מתח שאתם חושבים שאולי אין לכם?

אני ממליצה בחום לעבוד עם אנשי מקצוע טובים שמבינים בפסיכולוגיה ויכולים לסייע לכם לעבוד על המיינדסט שלכם. תשאול טוב, מתן פידבק בצורה מתאימה, חינוך להסתכלות שונה ומתן ידע רלוונטי יכולים לסייע לכם מאוד.

אני מקווה שהצלחתי לעשות לכם קצת סדר בכל הנוגע למיינדסט ושעכשיו אתם מבינים עד כמה הוא משמעותי ושניתן לפתח אותו ולשנות אותו, הכל תלוי במיינדסט שלכם ;)

מקורות:

Crum AJ, Corbin WR, Brownell KD, Salovey P. Mind over milkshakes: mindsets, not just nutrients, determine ghrelin response. Health Psychol. 2011 Jul;30(4):424-9; discussion 430-1.

Dweck, C. S., & Leggett, E. L. (1988). A social-cognitive approach to motivation and

personality. Psychological Review, 95(2), 256.

Dweck, C. S. (2014). The power of believing that you can improve [Video file]. Retrieved from https://www.ted.com/talks/carol_dweck_the_power_of_believing_that_you_can_improve

Lyons C, Kaufman AR, Rima B. Implicit theories of the body among college women: implications for physical activity. J Health Psychol. 2015 Sep;20(9):1142-53.

Orvidas, K. & Burnette, J.L. & Russell, V.. (2018). Mindsets applied to fitness: Growth beliefs predict exercise efficacy, value and frequency. Psychology of Sport and Exercise. 36.