קטיף דובדבנים: איך עובדים עלינו עם “מדע”?

לסרטון קצרצר בו הסברתי על קטיף דובדבנים

אולי שמעת פעם את המושג “קטיף דובדבנים”, ולא, אני לא מתכוונת לפעילות משפחתית וטעימה, אלא לכשל בעייתי מאוד שבו שמציגים רק את הנתונים שתומכים בעמדה מסוימת ומתעלמים ממה שלא תומך בה. במילים אחרות? מחליטים מראש מה רוצים להוכיח, ומראים לנו רק את הצד שתומך בסיפור.

תחשבו על חקלאי שקוטף ומוכר רק את הפירות המושלמים. נכון, הפרי אולי נראה מהמם, אבל מה עם כל הפירות שהוא השאיר בחוץ? לא בדיוק מדגם מייצג, נכון? אם הוא היה מוכר גם את מה שפחות נוצץ, היינו מקבלים תמונה הרבה יותר מאוזנת על איכות הפירות במטע שלו.

אנחנו בעצמנו עושים קטיף דובדבנים לא פעם, והרבה פעמים אפילו לא נשים לב לזה! אנחנו נוטים לחפש מידע שתומך במה שנוח לנו להאמין. רוצים להתחיל לדלג על ארוחת בוקר? פשוט נחפש “היתרונות דילוג על ארוחת בוקר”. אבל רגע, מה עם החסרונות? קל הרבה יותר לאסוף מידע שמחזק את מה שאנחנו כבר מאמינים בו – וזה בדיוק מה שהופך את הקטיף הזה למתוק ומסוכן במיוחד.

ואגב, אפשר למצוא “ראיות” לכל דבר אם מחפשים מספיק. רוצים להצדיק דיקור סיני? יש מחקרים שמראים תועלת, אבל אם נחפור קצת, נגלה גם הרבה מחקרים שלא מצאו יתרון משמעותי. כאן בדיוק נכנס הקטיף – מראים לנו רק את מה שתומך בטענה, ולנו נשאר הרושם שזה לגמרי מוכח.

איך לא ליפול בפח?

תפתחו מודעות! כשמישהו מציג רק צד אחד או נמנע מלדבר על המורכבות של הנושא ואולי גם על ראיות סותרות – זה רמז גדול לקטיף דובדבנים. שימו לב גם מתי אתם מתפתים להסתמך על מחקרים שתומכים רק במה שנוח לכם.